#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להתענות בר""ה?"	"הטור הביא מרב נטרונאי גאון דמותר להתענות ביום ב' דר""ה וגם בשבת אבל אסור להתענות ביום א' דר""ה, והשיג עליו הרא""ש דכ""ש דאסור להתענות בשבת, אלא פסק כרב האי גאון דאפי' ביום ב' דר""ה יפה שלא להתענות דכתיב בנחמיה (ח', י') לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, וכן בשבת שובה לא יתענה, וכן פסק המחבר, וכתב המ""ב (ס""ק א') דיש מצוה של ושמחת בחגך בר""ה דהוא בכלל חג דכתיב בכסה ליום חגינו {וצ""ע מסי' תקצ""ט דאמרינן דר""ה לא מקרי חג ורגל}, ומ""מ כתב העטרת זקנים דמבואר בפסוקים בנחמיה (ח', ב' - ג') דמותר להתענות עד חצות (מ""ב ס""ק ב') אבל כשחל בשבת לא יתענה עד חצות (מ""ב לעיל סי' תקפ""ד ס""ק ה')"	סימן תקצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ראוי לאכול כל שבעם בר""ה?"	"כתב המחבר שלא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם, והב""ח הביא ממהרש""ל דלא אכל דגים בר""ה למעט תאות אנושי במקצת ויזכור יום הדין ולא יבא לידי קלות ראש (הובא בעטרת זקנים), והמג""א (ריש סימן) הביא ממגיד מישרים שלא לאכול בשר ולשתות יין בר""ה, אכן הקשה קובץ הלכות (פ""ז הע' ד') שהמג""א סותר עצמו דבסי' תקכ""ט משמע דיש דין שמחה בר""ה, וכ""כ השאג""א (והובא בשע""ת ס""ק א.), ותי' הבן אריה (ילקוט מפרשים) דהמגיד מישרים מיירי רק ליחידי סגולה. עי' מש""כ לעיל (ס""ס תקפ""ג) דיש למעט תאותו במקצת"	סימן תקצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה בגדים ילבש בר""ה?"	"יש נוהגין ללבוש קיטל, ובמקום שאין נוהגין כן לא ילבש בגדים חשובים כ""כ (מג""א ריש סימן), ועי' מש""כ לעיל סי' תקפ""א סעי' ד'"	סימן תקצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם איכא ראיה מאלישע דאסור להתענות בר""ה?"	"הט""ז (ס""ק א') הביא ראיה מאלישע דאכל בר""ה, ש""מ דליכא מצוה להתענות בר""ה, ויש בזה כמה דיחויים:<br>1) דחה הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דשמא לא אכל שם<br>2) החת""ס דחה דשמא שבת היה ואז ודאי אסור להתענות [ומ""מ הביא ראיות אחרות דאסור להתענות]<br>3) הנזירות שמשון דחה דשמא אכל בלילה<br>4) החכמת שלמה דחה דזמן הבית שאני"	סימן תקצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמתענה, האם צריך ללמוד כל היום?	"לגבי תענית חלום ביו""ט כתב הדרכ""מ לעיל (סי' תקכ""ט) דאם מתענה תענית חלום ביו""ט א""צ ללמוד כל היום דכיון שמתענה זהו כולו לה', ועוד התענית עונג הוא לו ומקרי לכם. אמנם, כתב המג""א (ס""ק א') דטעם השני לא שייך כאן כשמתענה סתם ולכן טוב להחמיר ללמוד כל היום כדי לקיים כולו לה', אכן הא""ר חולק עליו וס""ל דאפי' בתענית דר""ה מחמת תשובה מקרי תענוג לו וחצי לכם, ועל כן הכריע המ""ב (ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ג') דראוי ללמוד או לעסוק בתחינות ובקשות כל היום אבל אם קשה לו יכול לסמוך על המקילין [והשע""ת (ס""ק ג') הביא מחזיק ברכה דמחמיר אפי' בתענית חלום ללמוד כל היום משום כולו לה']"	סימן תקצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמתענה, האם מותר לבשל בעבור אחרים?	"עי' מש""כ לעיל (סי' תקכ""ז סעי' כ') דהמהר""י ווייל מחמיר בזה, אבל הרבה מקילין, והמ""ב שם הכריע להקל במשרת ואשה המשועבדת לבעלה, וכן נקט המ""ב כאן (ס""ק ג')"	סימן תקצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמתענה שנה אחת, האם צריך להתענות מכאן ולהבא?	"המחבר הביא האגור דיש מקומות שקבלה בידם שכל מי שרגיל להתענות בר""ה [ג' פעמים (פמ""ג א""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד')] ומשנה מרגילתו ואינו מתענה אינו משלים שנתו [ואפי' בעל ברית לא ישנה מרגילתו (שע""ת ס""ק א., ערוה""ש סעי' ו')], אבל הרמ""א הביא מכל בו דמי שאינו ירא לנפשו א""צ לחוש לזה ויכול להתיר נדרו [אם התענה ג' פעמים, או אפי' פעם אחת וחשב לנהוג כן לעולם וכמ""ש ביו""ד (סי' רי""ד) (מ""ב ס""ק ו') {ונראה דאפי' לפי האגור א""צ להחמיר אם נהג פעם אחת וחשב לנהוג כן לעולם דאין זה ""רגיל להתענות""}], וכן נהג הר""מ לונזאני כהרמ""א (מג""א ס""ק ב') {ש""מ דפשט במי שאינו ירא לנפשו אינו תלוי במי שיש בו יראת שמים אלא תלוי בפועל במי שדרכו להתפחד בענינים אלו ודומה למאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה}"	סימן תקצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית חלום?	"כתב המחבר דאם היה ביום ראשון יתענה כל ימיו ב' ימים דתרוייהו חד יומא, ואם היה ביום שני רק יתענה כל ימיו ביום שני [אבל יום ראשון דאורייתא אינו נגרר בתרא (מ""ב ס""ק י'), אבל מב""י משמע טעם אחר דכיון שהראוהו ביום שני ולא ביום ראשון ש""מ דאין רוצין שיתענה אלא ביום שני] כיון שהראוהו דתעניתו חביבה בשמים בר""ה [עי' מהרש""א (ברכות י""ח ע""ב) דיש חשיבות לחלומות בר""ה], אכן כתב המג""א (ס""ק ה') דה""נ שייך דברי הרמ""א הנ""ל דאם אינו ירא לנפשו א""צ לחוש (מ""ב ס""ק ט') {ונראה דקאי בין על ימיו בין על הוספת יום שני}"	סימן תקצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק חלום שמתענין עליו?	"אין להתענות (כנסת הגדולה, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ז')"	סימן תקצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התענה מחמת תענית חלום, האם צריך למיתב תענית לתעניתו?	"כתב הרמ""א דא""צ כיון שיש שיטות שסוברים שמתענין בר""ה, והוסיף התרוה""ד דזהו אפי' כשחל בשבת (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן תקצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בליל ר""ה?"	"אסור להתענות כמו שאר ימים טובים (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה')"	סימן תקצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי ששכח יעלה ויבא בברה""ז?"	"עי' מש""כ לעיל (סי' קפ""ח) דביום יש מח' [ולכאורה ספק ברכות להקל], ובלילה בודאי צריך לחזור בליל שני אבל בליל ראשון יש להסתפק בסברת רב אבלי"	סימן תקצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המתענה, כיצד יקיים מצות קידוש?	"המהר""ם מרוטנבורג היה מקדש ביום משום קידוש דאורייתא, והשיג עליו המג""א (ס""ק ג') דאנן קיי""ל דאפי' בשבת קידוש היום דרבנן, ותי' השעה""צ (ס""ק ז') דכוונת המהר""ם הוא דהיה מתענה רק ביום שני דר""ה אבל היה מקדש ואוכל ביום ראשון דהוא יו""ט דאורייתא ואינו נגרר אחר יום שני [אכן מבואר בתשובת מהר""ם (פראג סי' נ""ד) בפנים כהמג""א דהתענה שני ימים וקידש לאנשי ביתו משום קידוש דאורייתא, וצ""ב] "	סימן תקצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול ללוות וליפרע התענית דר""ה?"	"החת""ס הקיל לזקן שהיה לו כאב עינים להתיר נדרו וגם לפרוע ב' ימים בחול בעבור יום ב' דר""ה כדמבואר במג""א בסי' רפ""ח"	סימן תקצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המקבל להתענות 1) בר""ה 2) בשבת ויו""ט, האם חל קבלתו?"	"1) כן דיש סוברים שמותר להתענות בר""ה (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ב) 2) נדר ממש חל [דנדר חל לבטל את המצוה] אבל קבלת תענית אינו חל (מג""א ס""ק ח', מחה""ש)"	סימן תקצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים עננו בר""ה ויוה""כ?"	"לא (רמ""א), דתענית זה בעבור הדין ולא כדי להתענות ולהתקרב אל ה' (יד אפרים, מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן תקצז סעיף ג		
